סדר קרוב רחוק

חג הפסח קרב ובא ומביא איתו כיף ושמחה גדולה!

יותם הקטן לא מצליח להחזיק את כל ההתרגשות בבטן: "אני לא מצליח להפסיק לזוז אמא, אני מאוד אוהב את החג הזה!

לשבת כולנו אצל סבא וסבתא, ביחד עם דוד גיא ודודה שירה ודור, עמית ונויה שישחקו איתי ונשיר ביחד את הקושיות והכי אני אוהב לחפש את האפיקומן!"

אמא: וואו יותמי, אני רואה שאתה מאוד נרגש"

יותם ממשיך: "מעניין מי ימצא אותו השנה? בשנה שעברה נויה מצאה, באסה. אבל השנה, אני אמצא אותו ואני אקבל את המתנה השווה".

יותמי חמוד שלי, השנה אנחנו נחגוג קצת אחרת, לא נוכל להיפגש עם גיא ושירה, נויה, דור ועמית, כי כמו כל התקופה האחרונה, אנחנו עדיין לא יכולים לצאת החוצה.

לא נוכל גם לבקר את סבא וסבתא ולצערי הסדר השנה יהיה שונה."

יותם לא הבין: "שונה? למה הכוונה?",

"השנה נשב אבא, אתה, אורי ואני ביחד, בבית שלנו, עם שולחן ערוך מוכן לחג, בבגדים החגיגיים שלנו

ונתקשר למשפחה בשיחת וידאו.

עדיין נחגוג יחד, אך בצורה קצת שונה. נראה אחד את השני במסך ונהיה כאילו אחד עם השני."

יותם: "לא הבנתי, אז איך נקרא את ההגדה?"

אמא: "נוכל לקרוא את ההגדה יחד, לשיר ביחד ולאכול באותו הזמן"

יותם הוסיף: "ומה עם האפיקומן??"

אמא: "אל דאגה יותמי, אפילו את האפיקומן נוכל לחפש, כל אחד בביתו, עם מי שגר איתו, כך גם יהיה לך סיכוי גדול למצוא אותו."

אורי: זה אומר שגם לי יש סיכוי גדול יותר.."

אמא: "נכון מאוד, האפיקומן מחכה השנה רק לכם"

"אבל אני לא אוכל לשחק עם נויה?" יותם שאל באכזבה

אמא: זה יהיה קצת שונה, זה מבלבל ומוזר, אולי קצת עצוב, קצת שמח, אבל הכי חשוב, אנחנו עדיין ביחד".

יותם כעס: "אוף אמא את לא מבינה??? אני רוצה חגיגה גדולה כמו בכל שנה".

אמא ניסתה להרגיע ואמרה: "יותם אני מבינה, גם אני רוצה, אבל בגלל המצב את ליל הסדר נחגוג בצורה אחרת השנה.

אני מבטיחה לך, שנצליח ליהנות גם ככה, כל אחד בביתו שלו וכולנו ביחד".

אורי נכנס לשיחה מבולבל וביקש להבין: "אמא, אבל איך זה יכול להיות? אם כל אחד בבית שלו, איך נהיה יחד?"

"בואו ואראה לכם, נעשה ניסוי עכשיו. נחבר את המחשב לטלוויזיה ונתקשר לסבא וסבתא, לדוד גיא ודודה שירה ונעשה חזרה לקראת הסעודה. " אמא הציעה

אמא חיברה את המחשב ואורי ויותם ישבו מול מסך הטלויזיה. הם התקשרו לסבא וסבתא, לדוד גיא ולדודה שירה וראו את כולם במסך מפוצל.

שירה: "היי כולם, מה נשמע?"

אורי ויותם התרגשו נורא אורי: "אנחנו עושים חזרה לקראת הסעודה"

גיא: "חזרה? מה זה אומר?"

יותם: זה אומר שאנחנו בודקים איך זה להיות ביחד כשלחוד.

אורי ויותם קיימו שיחת וידאו עם המשפחה, יחד עם אמא, יותם סיפר על השירים שלמד דרך סרטונים, שקיבל מהגננת אורלי בהודעות. ואורי הראה את היצירה שהכין, בעקבות משימה שקיבל בשיחת וידאו עם המורה דינה.

השיחה הייתה כיפית והם קבעו להיפגש שוב בליל הסדר.

אמא: רואים חמודים, זה ממש לא נורא, נראה את כולם, נדבר איתם ונחגוג יחד. נוכל להרגיש הכי קרובים שניתן עד שנוכל להיפגש באמת"

יותם ואורי עדיין לא הבינו איך השיחה תתרחש סביב השולחן ויותם קרא: "אוף אמא זה ממש לא אותו הדבר"

אמא הבינה את הקושי של יותם והציע לו לעזור להכין ולסדר את שולחן החג לקראת ליל הסדר. כמו כן, אמא ביקשה מאורי לחלק משימות לכל אחד מבני המשפחה המורחבת - מי שר את הקושיות, מי קורא בכל קטע ומתי אפשר לחפש את האפיקומן.

בליל הסדר ישבו אורי ויותם, אבא ואמא סביב לשולחן הערוך, פתחו את ההגדות ואמרו חג שמח לכל בני המשפחה דרך המסך.

הערב היה שונה, אורי ויותם מצאו יחד את האפיקומן, המשפחה שרה וקראה כל אחת סביב שולחנה. ובסוף הסדר הם קבעו חגיגה אמיתית בשנה הבאה.

"דווקא היה נחמד" אמר יותם

"מאוד" הסכים איתו אורי

"אני שמחה לשמוע" אמרה אמא וחיבקה את שניהם.

©

כל הזכויות שמורות למחבר

אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או לקלוט בכל דרך אחרת כל חלק שהוא מהחומר בבלוג זה.

שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בבלוג זה אסור בהחלט אלא ברשות מפורשת בכתב מהמחבר.